אנדרו ויטרבי ואשתו המנוחה ארנה פינצ’י ויטרבי היו זוג איתן ומסור במשך יותר מ-50 שנה. שניהם נולדו באירופה, לפני מלחמת העולם השנייה, למשפחות יהודיות שהיגרו לבסוף לארה”ב.
אנדרו ויטרבי נולד ב-1935 בברגמו, איטליה, מצפון למילנו. אביו אקילה היה רופא עיניים ואמו, מריה לוריא, עקרת בית.
ב-1938 העביר משטרו של בניטו מוסוליני חוקי גזע חדשים שנועדו לפגוע ביהודי איטליה, אשר גילו להפתעתם כי מולדתם מוקיעה אותם. אקילה ויטרבי, שראה את הנולד, סגר את מרפאתו והתארגן לבריחה. המשפחה היתה אמורה להפליג לארה”ב ב-1 בספטמבר – התאריך שבו תכנן היטלר בחשאי לפלוש לפולין – אך בעקבות מידע שקיבלה הִקדימה את יציאתה והגיעה בשלום לניו יורק, שם התגורר אחד מקרובי המשפחה.
Photo Credit: © Steve Cohn © 2005 Steve Cohn Photography
תוך שנתיים עקרה המשפחה שוב, הפעם לבוסטון. כילד חלם אנדרו להפוך למהנדס בעקבות גיבורו, גוליילמו מרקוני, שנחשב ל”אבי הרדיו”.
במהלך מלחמת העולם השנייה ברחו ארנה פינצ’י, אחִיה והוריה מביתם שבסרייבו, יוגוסלביה, מפני הצבא הגרמני הקרֵב. כשחבְרה המשפחה לאיטלקים במונטנגרו פוצצו פרטיזנים רכב צבאי. בתגובה עצר הצבא האיטלקי אזרחים רבים ובהם אביה של ארנה, יוסף, וכן את סבה ושני דודים. כשראתה אותם נתונים באזיקים פרצה בבכי. “שחררו אותם,” אמר אחד הקצינים האיטלקים, “אני לא רוצה לראות את הילדה הקטנה הזאת בוכה.”
משפחת פינצ’י ברחה לפארמה שבאיטליה ומשם לשוויץ, שם המתינה עד סוף המלחמה, ולבסוף השתקעה בקליפורניה ב-1950.
ב-1956 התרחש ארוע נוסף ששינה את חייהם. מכרים משותפים וקרובי משפחה של אנדרו ארגנו בליינד-דייט בין ארנה לאנדרו. לימים אמר אנדרו ויטרבי בראיונות כי ארנה פינצ’י “נועדה להיות אשתי.” בין השאר הם חלקו ביניהם את חווית ההגירה הדרמטית לארץ חדשה.
אנדרו ויטרבי מוכר היטב כמדען, יזם ומנהיג עסקי מבריק, ששינה לבלי שוב את החיבור ואת התקשורת בין בני אדם. הוא ממציאו של אלגוריתם ויטרבי, נוסחה מתמטית המשמשת כיום בסמארטפונים רבים. האלגוריתם מאפשר פענוח מהיר ומדויק של שפע אותות חופפים ומסייע בניטרול הפרעות. הוא משמש בכל ארבעת התקנים הבינלאומיים לטלפונים סלולריים וכן במסופי מידע, במקלטים לשידורי לווין דיגיטליים ובטלמטריה של החלל העמוק. לאמיתו של דבר, אין בעולם אדם שאינו מושפע מהאלגוריתם הזה.
לאחר סיום לימודיו ב-MIT, שם השלים תוך חמש שנים בלבד תואר ראשון ותואר שני בתורת המידע, החל אנדרו ויטרבי לעבוד במעבדה להנעה רקטית בקלטק. המעבדה, המהווה מרכז לתקשורת ולמערכות בקרת לוויינים, הפכה לימים לחלק מ-NASA. ויטרבי היה חבר בצוות שתכנן את ציוד הטלמטריה ללויין האמריקאי הראשון, אקספלורר 1. בתקופת שהותו במעבדה להנעה רקטית הוא פגש את ארנה ובהמשך, ב-1958, נישא לה. בתקופת עבודתו במעבדה הוא כתב את תזת הדוקטורט שלו בהנדסת חשמל.
אנדרו ויטרבי הוא מייסד-שותף ב-Linkabit, חברת ייעוץ בתחום התקשורת, ובקוואלקום, חברה מובילה בטכנולוגיות סלולריות מהדור השלישי ומהדור הבא. אנדרו כיהן כסגן יו”ר ומנהל טכנולוגיות ראשי בקוואלקום עד פרישתו בשנת 2000.
ארנה, שעמדה לימינו במהלך הקריירה שלו ובכל הישגיו הרבים, נזכרה פעם כיצד הוא כתב מאמרים מדעיים – כשהוא יושב על הספה, שקוע בהרהורים ומשרבט דברים במחברתו בשעה ששלושת ילדיהם משחקים לרגליו.
על תרומתו לתורת התקשורת וליישומיה התעשייתיים זכה ד”ר אנדרו ויטרבי בפרסים רבים מספור, ובהם מדליית הכבוד של IEEE, שהיא הפרס הגבוה ביותר בארגון; פרס מרקוני; פרס שאנון, הנחשב לכבוד הגבוה ביותר בטכנולוגיות תקשורת; והמדליה הלאומית למדע.
במקביל הובילה ארנה ויטרבי ארגונים פילנתרופיים ברחבי העולם, ויחד עם אנדרו תרמה בנדיבות למוסדות חינוך, למרכזים למחקר רפואי, לוותיקי צבא, לגופים העוסקים באמנות ובקרן ללימודי השואה באוניברסיטת דרום קליפורניה.
ארנה זכורה בכל הלבבות כאשתו האוהבת של אנדרו וכשותפתו הנאמנה. יחד הם יצרו משפחה מסורה והפכו לנדבנים מסורים ורחבי לב.
יותר מכל הם חשו מחויבים לקידומה של מדינת ישראל ולביטחונה. נקודת ציון חשובה בקשרים אלה היא סדרת ההרצאות שהעביר ד”ר ויטרבי בטכניון בשנת 1967. הרצאות אלו סימנו את תחילתה של תקופה בת חמישים שנה כמעט, תקופה של מסירות ונדיבות כלפי הטכניון שהתבטאו בהקמתן של קתדראות ותוכניות למלגות ולגיוס חברי סגל ואת ייסודו של מרכז אנדרו וארנה פינצ’י ויטרבי ללימודים מתקדמים בטכנולוגיית מחשב. “אני גאה מאוד על קישור שמי לטכניון, האוניברסיטה המדעית-טכנולוגית המובילה בישראל ואחד המוסדות הטובים מסוגו בעולם.” מסירות זו נמשכת ב-2015 בתרומת הענק שלו, שבעקבותיה תיקרא הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי.
.