ד"ר אנדרו ויטרבי

ב-13 ביוני הכריז ד"ר אנדרו ויטרבי, ממציאו של אלגוריתם ויטרבי ואחד ממייסדי חברת קוואלקום, על תרומה של 50 מיליון דולר לעיגון מעמדו של הטכניון ולהעצמתו כמוסד מוביל בהנדסת חשמל ובהנדסת מחשבים בישראל ובעולם.

אנדרו ויטרבי ואשתו המנוחה, ארנה פינצ'י ויטרבי, הם תורמים ותיקים ומסורים לטכניון ולמדינת ישראל. עם תרומותיהם נמנים קתדרת אנדרו וארנה פינצ'י ויטרבי למערכות מידע ומדעי המחשב, שבראשה עומד פרופסור עודד שמואלי, מרכז אנדרו וארנה פינצ'י ויטרבי ללימודים מתקדמים בטכנולוגיות מחשב בפקולטה להנדסת חשמל, ותכנית המלגות ע"ש אנדרו וארנה פינצ'י ויטרבי.

בשנת 2000 העניק הטכניון לאנדרו ויטרבי תואר דוקטור לשם כבוד. בשנת 1993 הוא קיבל את הכבוד הגדול ביותר שמעניקה ה-ATS: פרס אלברט אינשטיין. הוא "גארדיין" – תואר השמור לאלה שתרומתם לטכניון נמצאת ברמה הגבוהה ביותר.

הוא חבר בקורטוריון הטכניון, ובעבר היה חבר בוועד המנהל של ה-ATS, נשיא ויו"ר שלוחת ה-ATS בסן פרנסיסקו וחבר בוועד המנהל באזור המערבי.

מאז שנת 2000 ד"ר ויטרבי הוא פרופסור-אורח מיוחד בהנדסת חשמל בטכניון.

הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, המדורגת בין עשר הפקולטות המובילות בעולם בהנדסת חשמל, מילאה תפקיד מרכזי ביצירתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית ובהפיכתה של ישראל ל"אומת ההיי-טק". הפקולטה סללה נתיבים רבים שבהם התפתחו התחומים השונים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית: הנדסת מחשבים, תקשורת, מיקרו-אלקטרוניקה, אופטו-אלקטרוניקה, ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיה קוונטית.

אלגוריתם ויטרבי מאפשר פענוח מהיר ומדויק של אותות רבים ובו-זמניים ומסייע בניטרול הפרעות. נוסחה מתמטית זו משמשת כיום בכל אחד מארבעת התקנים הבינלאומיים לטלפונים סלולריים וכן במסופי מידע, במקלטים של שידורי לוויין דיגיטליים ובטלמטריה (מדידה מרחוק) של החלל העמוק. האלגוריתם משמש גם בתוכנות זיהוי ובאנליזה של DNA.

שמו של ויטרבי הולך לפניו כיזם מבריק וכמנהיג עסקי, ששינה לנצח את האופן שבו אנשים מתחברים ומתקשרים זה עם זה. יחד עם ד"ר אירווין ג'ייקובס הוא הקים את Linkabit, חברה לייעוץ בתחום התקשורת, ואת ענקית הסמארטפונים קוואלקום. ויטרבי כיהן כסגן יו"ר וכמנהל טכנולוגיות ראשי בקוואלקום עד פרישתו בשנת 2000.

US National Medal of Science, 2008  -Andrew Official-

הנדסת חשמל היא תחום הנדסי העוסק באופן מסורתי במחקר ופיתוח בחשמל, באלקטרוניקה ובאלקטרו-מגנטיות. כיום מחולק תחום זה לתת-תחומים רבים ובהם אלקטרוניקה, מחשבים, הנדסת הספק, טלקומוניקציה, מערכות בקרה, הנדסת תדרי רדיו, עיבוד אותות, מיכשור ומיקרו-אלקטרוניקה.

.

ד"ר ויטרבי קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בארה"ב, בקנדה, באיטליה ובישראל, וזכה בפרסים ואותות יוקרתיים ביפן, בגרמניה, באיטליה ובארה"ב. הוא עמית ב-IEEE, חתן פרס מרקוני, חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ושייך לקבוצה של מדענים ספורים החברים הן באקדמיה האמריקאית להנדסה והן באקדמיה האמריקאית למדע. בין השנים 2001-1997 היה ד"ר ויטרבי חבר בוועדה המייעצת לנשיא ארה"ב בתחום תורת המידע. מאז 1983 הוא פעיל בוועדה המייעצת ל-MIT בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב.

Andrew Viterbi receives  the James Clerk Maxwell award of the Institute of Electrical and Electronics Engineers (IEEE) and the Royal Society of Edinburgh (RSE) from HRH Prince Philip, 2007.  PICTURE BY GARY DOAK

Andrew Viterbi receives the James Clerk Maxwell award of the Institute of Electrical and Electronics Engineers (IEEE) and the Royal Society of Edinburgh (RSE) from HRH Prince Philip, 2007.
PICTURE BY GARY DOAK

אנדרו ויטרבי זכה בפרסים רבים על תרומתו לתורת המידע וליישומיה התעשייתיים. עם פרסים אלה נמנים מדליית אלכסנדר גרהם בל מטעם IEEE, פרס מרקוני ו-IEEE’s Shannon Award and Lecture, הנחשב לכבוד הגדול ביותר בתחום תורת המידע. בשנת 2001 הוכתר פרופסור ויטרבי, יליד איטליה, כ-Grande Ufficiale della Republica על ידי נשיא איטליה. נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' ו' בוש, העניק לו בשנת 2008 את המדליה הלאומית למדעים "על פיתוחו של אלגוריתם ויטרבי ועל תרומתו לטכנולוגיית האלחוט CDMA, אשר חוללה מהפכה בתורת התקשורת הדיגיטלית וביישומיה."

אנדרי ויטרבי הוא בוגר של MIT ושל אוניברסיטת דרום קליפורניה (USC). הוא היה האדם הראשון שקיבל דוקטורט בהנדסת חשמל מ- USC (1962). בשנת 2004 העניק ל-USC, יחד עם אשתו המנוחה ארנה פינצ'י ויטרבי, תרומה שבעקבותיה נקרא על שמם בית הספר להנדסה באוניברסיטה זו. תרומות אחרות ל-USC כוללות את קתדרת אנדרו וארנה ויטרבי בתקשורת, קתדרה בקרן השואה של USC, ומלגות רבות בהנדסה ובלימודי ג'נוסייד.

.

 

רקע

JPL Tracking Explorer I (2)  -Andrew Official-

כשהיה אנדרו ויטרבי ילד נמלטה משפחתו מאיטליה לארה"ב ב-1939 בשל רדיפת היהודים. הניתוק הממושך מבני משפחתו עורר בו שאיפה למצוא דרכים לתקשורת החוצה גבולות פוליטיים וגיאוגרפיים.

משפחת ויטרבי התיישבה בתחילה בניו יורק, ואז בבוסטון. בשנת 1952 החל אנדרו ללמוד אלקטרוניקה ותורת המידע ב-MIT. ב-1956 סיים את לימודיו ועקר עם משפחתו לקליפורניה, מקום משכנן של ענקיות התעשייה הביטחונית בארה"ב. הוא החל לעבוד במעבדה להנעה סילונית ב-Caltech, שהיתה אז מרכז לתקשורת ולמערכות בקרה לווינית והפכה תוך זמן קצר לחלק מ-NASA. הוא היה חבר מרכזי בקבוצה שתכננה את הציוד הטלמטרי (חקר החלל העמוק) ללווין האמריקאי המוצלח הראשון, אקספלורר 1. בעבודתו במעבדה להנעה סילונית הוא פיתח את הנושא לתזת הדוקטורט שלו ב-USC.

בתקופת עבודתו במעבדה הוא פגש את אשתו לעתיד, ארנה פינצ'י. כמה חברים משותפים וקרובים שלו דירבנו את ארנה ואותו לצאת יחד. לימים אמר אנדרו ויטרבי בראיונות כי ארנה פינצ'י "נועדה להיות אשתי." הם נישאו בשנת 1958, שנה לאחר שאנדרו החל את הדוקטורט שלו (הנדסת חשמל) ב-UCS במקביל לעבודתו במעבדות להנעה סילונית.

 

אנדרו ויטרבי  

נספח לקורות חיים

פרסים עיקריים

Cristoforo Colombo Medal, Genova and CNR, 1975

Alexander Graham Bell Medal, IEEE, 1984

University of Southern California Outstanding Engineering Alumnus, 1986

Marconi International Fellowship Award, 1990

Shannon Award and Lecture, IEEE Information Theory Society, 1991

NEC C&C Award, Japan, 1992

Eduard Rhein Foundation Basic Research Award, Germany, 1994

“Grande Ufficiale della Repubblica” awarded by President of Italy, 2001

Benjamin Franklin Medal in Electrical Engineering, Franklin Institute, 2005

James Clerk Maxwell Award, IEEE and Royal Society of Edinburgh, 2007

Robert Noyes Award, Semiconductor Industry Association, 2007

Millennium Laureate, Technology Academy Finland, 2008

U.S. National Medal of Science, 2007

IEEE Medal of Honor, 2010

Royal Academy of Engineering International Award, 2011

Consumer Electronics Hall of Fame, 2011

National Inventors Hall of Fame, 2013

 

תוארי דוקטור לשם כבוד

אוניברסיטת ווטרלו, אונטריו, קנדה, 1990

אוניברסיטת תור ורגטה, רומא, 1997

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל, 2000

אוניברסיטת נוטרדם, 2001

אוניברסיטת רומא, לה ספיינצה, 2004

אוניברסיטת דרום קליפורניה, 2005

המכון הפוליטכני של אוניברסיטת ניו יורק, 2009

אוניברסיטת קפריסין, 2010

 

ארגונים אקדמיים

האקדמיה הלאומית להנדסה, 1978

האקדמיה הלאומית למדעים, 1996

האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, 2001

האקדמיה המלכותית להנדסה, 2014

 

דוֹבֵר בטקסי סיום

אוניברסיטת ווטרלו, קנדה

בית הספר להנדסה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי

 

מרצה מרכזי באוניברסיטאות ובמוסדות אקדמיים

MIT, UCLA, אוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, אוניברסיטת דרום קליפורניה, אוניברסיטת מרילנד, אוניברסיטת מסצ'וסטס, אוניברסיטת אילינוי, אוניברסיטת פרדו, אוניברסיטת נוטרדם, אוניברסיטת רייס, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת בריטיש קולומביה, הקרן הלאומית למדע, האקדמיה הלאומית להנדסה, המכון ההודי למדע (IIS).

 

ועדות ייעוץ לממשלת ארה"ב (רשימה חלקית)

Army Science Board (’70’s and ’80’s)

President’s Information Technology Advisory Committee (1997-2001)

Member, UC President’s Council for the National Laboratories (2002)

 

 

שונות

ועדת הבדיקה בהנדסת חשמל ומדעי המחשב, MIT

ועדת הבדיקה בביו-הנדסה, MIT

נאמן, אוניברסיטת דרום קליפורניה

נאמן, מכון סנפורד-ברנהם, לה הולה, קליפורניה

נאמן, מכון המחקר סקריפס, לה הולה, קליפורניה

נאמן, המכון לחקר מדעי המתמטיקה, ברקלי, קליפורניה

חבר הנהלה, קרן המלגות הבינלאומית מרקוני, ניו יורק

חבר הנהלה, האקדמיה הלאומית למדעי המחשב ולתקשורת

יו"ר היחידה למדעי המחשב והמידע, הקרן הלאומית למדעים

עמית בינלאומי, האקדמיה המלכותית להנדסה